ז. תמורות לעת מלחמה ואחריה, שקיעת "הנוער הגרמני החופשי"

ה"ואנדרפוגל" הטרום­מלחמתי העדיף את "הנסיגה אל היערות" על פני התקוממות פעילה נגד המשטר, לפי שמחאתו לא נבעה מתובנה של המציאות או מביקורת חברתית : מקורה היה בתחושת אי­נחת אינדיווידואלית . ואולם, במיגזרים מסוימים התלוותה למודעות כלפי המציאות גם נקיפת מצפון, בגלל פניית העורף והתסגרות ב"כנות הפנימית" של נוסחת מייסנר . 51 הסוציאליסטים שבין "הגרמנים החופשים" קראו בסתיו 1918 לחינוך פוליטי ולאחר מכן להצבעה בעד המפלגה הסוציאליסטית . הרדיקלים מקרב בעלי החושים הפוליטיים הצטרפו למפלגה הקומוניסטית, סמוך להיווסדה ב­ 1919 . באגף הימני הוקמה "ברית הגרמנים הצעירים" ) Jungdeutscher Bund ( , אשר טיפחה את המסורת ה"פולקית", ובצידה פעלו ארגונים ימניים קיצוניים נוספים . הרוב שבמרכז לא היה מוכן לחרוג מעבר לאימוץ כיוון מהפכני­הומאניטרי . בכינוס "הגרמנים החופשיים" באביב 1919 ביינה, נעשה ניסיון ליישם את הערכים המופנמים לאתגרים ולבעיות של התקופה; התוצאה היתה קיפאון ופרישה בקצוות . ב"אני מאמין", שנוסח שם, הכריזו על המנעות מהתקשרות מפלגתית ועל רצון להשתתף בבניין ה"שותפות של כלל העם" ) Voiksgemeinschaft ( , מושג מטושט...  To the book