פרק שלושים ושלושה: "אחים שחדלו להיות אחים" - ללא בני ברית

"אחים שחדלו להיות אחים" ­ללא בני כרית היתה צריכה למנוע את צמיחת הניגודים האלה ] . . . [ מאידך, הביטחון הזה נחוץ לנו כאוויר לנשימה . לא רק מתוך ניסיון הפילוג" . זו היתה דעת הוותיקים, ואילו הצעירים היו מבולבלים למדי . רחל סבוראי, בת עין­חרוד, שאלה : "במידה שהממשלה מציעה את הארץ כבסיס צבאי אמריקאי, מוכרת את הארץ לאמריקה ] . . . [ איך להתגונן כלפי המדינה ? " . שוב ושוב ניצב טבנקין בפני הבעיה התמידית : איך לחנך למעשה אקטיביסטי בלי ליפול לתהום הרדיקאליות האוטופית ? "היה לנו מאבק . זה עלה לנו בחברי מפא"י בקיבוץ . זה הקל על סטיה מק"יסטית" ] . . . [ אין סבלנות למצדיקי הדין בפראג ] . . . [ זה דבר שנמשך 30 שנה . אמרו לנו : תהיו רק משק ולא חברה עם רעיונות ואידאות ] . . . [ סנה הרגיש עצמו בבית במשקינו . הוא מאסכולה ] . . . [ הרואה את מדיניות­החוץ כמקור של תנועה לא כתוצאה ממנה" . ובפנותו לנוער : "מה אומר לכם הקיבוץ­המאוחד ביחס להוריכם ? לאהוב את ההורים, להיות מסורים להם, אבל לא ללכת בדרכם . עליכם להיאבק איתם על דרככם אתם, ואחר­כך להוליך אותם יחד איתכם" . 39 זה היה קול­קורא לנוער שיילך בדרכו שלו, דרך...  To the book