מדרשי השמות במגילת רות

328 מחקרים בל"ח ( ג ) [ כא, 72— 30 ] ערפה ורות, נעמי ורות, נעמי והנשים, בועז ונעמי, בועז ורות, בועז והגואל, ושוב בועז ורות, נעמי והנשים . י 27 28 . אפרש את דבריי בקצרה : זוגות השמות מחלון וכליון, ערפה ורות שקופים דיים . ועדות יש בהם, כפי שכבר אמרו הקדמונים, ששמות סמליים הם . הרי עיקרי הדברים בלשון מדרש רות רבה : "מחלון — שנמחו מן העולם, וכליון — שכלו מן העולם" ( רות רבה ב ה ) . מי אב ומי אם ייתנו לבניהם שמות כאלה ! ? ברור שיש כאן שמות סמליים . אם נדמה את השורש מח"ל, שממנו נגזר השם מַחְלוֹן, למח"ל בערבית, 28 כלומר 'עקר בלא ילדים', נבין מדוע נתכנו שני הבנים שעניינו 'להיות חסר פרי', מחלון וכליון : זה נתכנה מַחְלוֹן כי מת בלא ילדים, וזה נתכנה כִּלְיוֹן לפי שכלה . י 28 29 . גם השמות עָרְפָּה ורוּת מתפרשים יפה . וכך אומר מדרש רות רבה : "שם האחת ערפה — שהפכה עורף לחמותה, ושם השנית רות — שראתה בדברי חמותה" ( שם שם ט ) . אכן השם עָרְפָּה אינו טעון פירוש, לפי שהפנתה עורף לנעמי והלכה לביתה נתכנתה כך . השם רוּת פחות שקוף ; מצאנו שנקשר בשורש רו"י "שזכתה ויצא ממנה 29 יש מי שקשר את דוד שריוהו להקב"ה ...  To the book