הערות מבוא

308 מחקרים בל"ח ( ג ) [ כ, 2— 5 ] 2 הצורה בּוֹנִים / בּוֹנִין קל מגזרת ע"ו—ע"י נוטות הרבה פעמים גם במשקל פּוֹל — בּוֹנַיִ . 3 שבת יט ב ; בדפוסים מוֹהֲלִין ) , זוֹנִים היא כצורות מוֹלִים / מולין ( ק פא / לו רמב"ם , 6 תענית ד ח ; הגרסה 5 פא , 4 וְחוֹלוֹת בכרמים ( ק ( ק , כתובות יב א, אבל בדפוסים זָנִין ) , 8 ברור אפוא שהדרשן נקט את המילה בּוֹנָיִ 7 ) . הזאת מקוימת גם בדפוסי המשנה ( = המבינים שלך ) , כדקדוק מצוי בל"ח, שהיא חלופה של בָּנָיִ ( = המבינים שלך ) שהם תלמידי החכמים, כדי שזו לא תישאר במשמעותה הרגילה כפשוטו של מקרא בפסוק הנזכר — בָּנָיִ ( = הבנים שלך ) . י 2 3 . הנה דוגמה של דרשה המבארת מילה בפסוק מהמקרא על פי הלשון הארמית ( "לשון סורסי" ) . הפסוק המדבר על קרבן הפסח אומר : "אִישׁלְפִי אָכְלוֹתָּכֹסּוּעַל הַשֶּׂה" ( שמות יב 4 ) . הפועל תָּכֹסּוּהוא צורת הנוכחים בזמן "עתיד" של השורש כס"ס בבניין קל, המכוון למה שנאמר בפסוק הזה עצמו בשם העצם מִכְסָה ( "בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת" ) . אחד התנאים הפקיע בדרשתו את הפועל ממשמעותו הרגילה : "תכוסו על השה — רבי יאשיה אומר לשון סורסי הוא זה, כאדם...  To the book