היות / להיות

[ טו, 81— 19 ] מילים נדירות וצורות חריגות וגלגוליהן 215 18 . בדיון במערכת הזמנים ( עמ' 64 ) מעירה גרילק על הזמן החריג "היות אומרים" . המחברת מביאה שתי מובאות, ולמעשה אחת הן : 46 'דברי תרעומות על משה ( מסכתאא . ר' אלע' המודעי או' : למידין היו ישר' היות או' 47 דויסע א, עמ' 155 ) . 48 או' : למידים היו ישר' היות אומ' 'דברי תרעומת על משה ב . ר' אלעזר המיודעי ( מסכתא דויסע א, עמ' 159 ) . אכן כך הוא : הצורה היא היות במקום להיות ( המקור הנטוי בלמ"ד ) , שהיא הצורה הנוהגת במערכת הפועל של לשון חכמים בדרך קבע . י 18 19 . דומה אני שאפשר לפרש את הצורה החריגה פירוש פשוט . יושם נא לב כי בשתי המובאות המילה היות באה אחרי התיבה ישראל ברצף אחד . זו נכתבה פעמיים בצורה מקוצרת — ישר' . אילו נכתבה המילה במלואה, נקל היה לעמוד על טיבו של המבנה : "למידין ( למידים ) היו ישראל היות אומרים" . התיבה ישראל נחתמת בעיצור למ"ד, וקרוב הדבר שברצף המקורי "ישראל להיות" נתמזגו שתי הלמ"דין ללמ"ד 49 אחת מוכפלת . מסתבר שהלמ"ד הזאת נכתבה אך פעם אחת, כדין כל עיצור מוכפל . אפשר שמישהו קרא את הטקסט בעל פה באוזני מי שהעתיקו, והלה שש...  To the book