[ יא, 6— 9 ] ייחודים בתצורת שם העצם 133 5 אביא גם את מסירותיהם של העדים 4 וגם בכ"י פס : מִשֶׁתְּהַלֵ הַמַּחֲבָה . הַמָּחְבָּא, הקדומים הלא מנוקדים, כי הם מלמדים על מינו הדקדוקי של השם . ואלו הן : משתהלך המחבא ( לו ) , משתלך המחבא ( ד"ר ) , משתהלך המחבה ( רמב"ם ) . משתיקת האפרט אצל זק"ש ( זרעים א ) על אתר אנו למדים, שגם ארבעת קטעי הגניזה שעדויותיהם מובאות שם גורסים משתהלך ( מישתהלך ) המחבא . אצל זק"ש הובאו שני עדים נוספים שכתבו משתהלך המחבה ; אף הובאה שם עדותו של כ"י סיריליאו, הגורס 6 י 6משתהלך המחבוא . ובדפוס ליוור : מִשֶּׁתֵּלֵ הַמְּחַבֵּא . 7 . לכאורה השם מַחֲבָא אח הוא לשם מִקְרָא, ושורשו הוא חב"א ומינו הדקדוקי זכר, כמיון שסיפק לי המחשב שהביא את שני השמות במשקל אחד . אבל שתי הקביעות אינן נכונות ; ראיתי להביא מכל העדים שצוטטו גם את הפועל המשמש נשוא בפסוקית שהשם המחבא / המחבה הוא הנושא שלה . ברור אפוא, שהפועל מִשֶּׁתִּתְהַלֵּ וחלופותיו ( משתהלך, משתלך ) מלמד שמדובר בשם עצם ממין נקבה . ולאור זאת ברור שמדובר בשם עצם שנגזר מהשורש חב"י ( שהוא גלגול תנייני של השורש חב"א ) וראוי לו הכתיב...
To the book