נִתְפַּעַל (נִפַּעַל)

[ א, 31 — 34 ] על תרומת לשון חכמים ללשון המקרא 13 מתוך 42 ) , כגון יַסֹּר יִסְּרַנִּי ( תהלים קיח 18 ) . עם אלה מצויה צורה אחת בעלת ניקוד ייחודי, וְנִוַּסְּרוּ, בפסוק מספר יחזקאל ( כג 48 ) : "והשבתי זמה מן הארץ וְנִוַּסְּרוּכל הנשים" . י 31 32 . ברור לחלוטין, שהכתיב מכוון לצורה בבניין נִפְעַל : וְנוֹסְרוּ . לעומת זאת הניקוד וְנִוַּסְּרוּמכוון לצורה נִתְפַּעַל, שהעיצור תי"ו נידמה בה לעיצור התוכף וי"ו . יודגש כי השימוש הרווח בשורש הזה במקרא הוא בבניין פִּעֵל, כפי שצוין לעיל ; ולמעשה זה הבניין היחיד שבו משמש הפועל בלשון חכמים, כגון מייסר ( בבלי סנהדרין לט ע"א ) , והסביל שלו הוא, כצפוי, בבניין נִתְפַּעַל, כגון שנתייסר ( ירושלמי סנהדרין י א [ כז ע"ד ] ) . הדעת נותנת כי בשל כך מסורת הניקוד הרכיבה על גבי הכתיב נוסרו את הקרי של בניין נִתְפַּעַל . 33 . וְנִוַּסְּרוּאינה הדוגמה היחידה במקרא שבניין נִתְפַּעַל הורכב על גבי כתיבים המכוונים לצורות אחרות . כאמור, מדובר בעיקר על כתיבים שכותביהם כיוונו מלכתחילה לצורות בבניין נִפְעַל, כגון וְתִנַּשֵּׂא מלכותו ( במדבר כד 7 ) , וכן וְיִנַּשֵּׂא ( דברי הימ...  To the book