לשון חכמים

6 מחקרים בל"ח ( ג ) [ א, 9 — 11 ] 9 . החטיבה השנייה כוללת את הטקסטים העבריים מתקופת האמוראים ( 250 / 300 — 500 לספירה ) . ברקע הטקסטים האלה עמדו לשונות דיבור אחרות . מדובר בעיקר בדיאלקטים ארמיים : ( 1 ) בעברית של האמוראים נתחברו בארץ ישראל החלקים העבריים של התלמוד הירושלמי ושל המדרשים העתיקים, כגון בראשית רבא, ויקרא רבא . ברקעם עמדה כלשון הדיבור הארמית היהודית של א"י ( המכונה גם "הארמית הגלילית" ) . ( 2 ) בעברית של אמוראי בבל נתחברו החלקים העבריים של התלמוד הבבלי . ברקעם עמדה כלשון דיבור הארמית הבבלית, שהיא דיאלקט מזרחי של הארמית המאוחרת . 10 . מחקר לשון חכמים מראה שני קווים עיקריים בדמותה הדקדוקית והמילונית : ( א ) מטבע הדברים היא משקפת גלגול מאוחר בזמן ללשון המקרא . למשל במקרא שימש בניין הִתְפַּעֵל / הִתְפַּעַל, כגון הִתְפַּלֵּל ( דברי הימים ב ל 18 ) , הִתְאַנַּף ( דברים א 37 ) , ובלשון חכמים משמש בעיקר בניין נִתְפַּעַל, כגון נִתְעַסַּק ( סוטה א ט ) . מדובר בהמרה של הה"א בנו"ן שהתרחשה כתהליך טבעי בלשון חיה ; הִתְפַּעֵל / הִתְפַּעַל הוקש 8 רק במעט פעלים המשיכה לשמשלבניין נִפְעַל, ומשם...  To the book