"שימוש חכמים" כביטוי לקבלת הכשרה ומיומנות

הנהגת הקה ילות ו מוסד הרבנות׀ 299 ראוי למעמד רבני . להלן שתי דוגמאות ל"שימוש חכמים", הראשונה מדברי פרופיט דוראן והשנייה מדברי חכם בן סוף המאה השש-עשרה, ר' משה אבן מכיר : ואמנם התלמוד [ . . . ] בזמן הזה, יספיק ממנו שמירת כללים מה ולמוד דרכי המשא והמתן בקושיות ותירוצין, וזה אמנם אי אפשר שיושג אם לא בלמוד עם תלמידי החכמים בישיבות הרבנים כפי הנמצא בכל דור . ולזה היה הענין הזה גדול מאד אצל החכמים, כי בזה הצד יושג עומק החקירה התלמודית והוא נקרא "שמוש תלמידי חכמים" ועליו אמרו : "גדולה שמושה יותר מלמודה", לפי שהוא ענין יקנה השכל 143 החידוד והפלפול בהוצאת המשפטים הנעלמים מהכללים השמורים . "בן ט"ו לגמרא" . ענין הגמרא להבין ולהורות האיסור וההתר ולידע פרושי המשנה והמקרא ולדון במדו' [ ת ] שהתורה נדרשת בהם ולשמש ת"ח וכמ"ש "שימוש' [ ה ] יותר מלמוד' [ ה ] " . וענין למוד על הגרסא שאמרנו והשמוש על הסברא, ואם אין הסברא מה מועיל לו הגרסא גמרא גמור זמורתא תהא [ = למוד לימודך 144 וזמר תהיה ] , העקר הוא השמוש והוא הנקרא גמרא . נדמה אפוא שבמוצאי ימי הביניים לא נהגו יהודי ספרד מנהגי סמיכה ובשל כך השתמשו רבים מ...  To the book