בין לטינית לשפה זרה: "הערבית הישראלית" כסוציולקט רב השפעה

228 שפה מחוץ למקומה ׀ יונתן מנדל ולימודהּחסר את הרכיבים הדינמיים של הוראת שפה שנייה על פי הגישה המודרנית — תרבות, שיחה, תקשורת, היכרות . אופן הוראתה הפך אותה לשפה שהאוצרות שלה טמונים בעבר ( ולכן דורשים פענוח, תרגום והיצמדות לטקסט ) , וחשיבותה בהווה נעוצה בעיקר בהקשרים לאומיים וצבאיים . כמובן, המקרה הישראלי אינו יחיד מסוגו בכל הנוגע לקישור בין הוראת שפה ובין שיקולי ביטחון לאומי . למשל, בברית המועצות האנגלית נלמדה כשפת האויב ; בכמה ממדינות ערב העברית נלמדת לשם בניית עתיד מקצועי במשרד החוץ או במשרד הביטחון ; ובארצות הברית ישנה השקעה מואצת, מאז אירועי ספטמבר 2011 , בלימודי ערבית, פשטוּופרסית, שהוגדרו "שפות קריטיות" ( ואולם ראוי לציין שתחום לימודי הערבית בארץ שונה מאוד מתחום זה באירופה או בצפון אמריקה : שם דובריה הילידיים של הערבית משתתפים בעיצוב תוכנית הלימודים, ומי שדובר ערבית שוטפת נחשב לבעל יתרון בתחום ) . למרות זאת, המקרה הישראלי ייחודי מכמה בחינות . ראשית, ישראל שוכנת באזור שכולו דובר ערבית ; שנית, יש קרבה לשונית בין הערבית לעברית בהיותן שפות שמיות ; שלישית, רבים מן היהודים בישראל הם ...  To the book