"כל מה שהוא ערבי הוא גם מלוכלך": הערבית במערכת החינוך הישראלית

70 שפה מחוץ למקומה ׀ יונתן מנדל [ החינוך ] היסודיים [ . . . ] ביישובי ספר ידיעה מינימלית של ערבית היא בעיה ביטחונית . אין לזלזל גם בגורם המדיני החיצוני : גורמים חיצוניים ( דוגמת אונסקו [ ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם ] ) יראו בביטול הערבית לא רק צעד לאומני קיצוני אלא גם חסרון של הבנה חברתית מדינית למציאותנו בארץ מוקפת מיליונים דוברי ערבית . אסור לנו להגיע למצב בו תכנית הלימודים בבית הספר היהודי תהיה "נקייה" מערבית . [ יתרה מזו ] ידיעת ערבית תועיל 15 גם לדקדוק עברי . מעניין למנות את מגוון ההצדקות שבן-זאב מעלה במכתבו הקצר : הוא משתמש בטיעון ביטחוני בקשר ליישובי הספר ; בטיעון דיפלומטי בקשר לאונסק"ו ; בטיעון גיאופוליטי, בכותבו שישראל מוקפת מיליונים של דוברי ערבית ; בטיעון חינוכי, בהדגישו את תרומתה של הערבית ללימוד הדקדוק העברי ; וגם בטיעון מוסרי : לטענתו, אסור שתוכנית הלימודים בבתי הספר היהודיים תהיה "נקייה מערבית", רמיזה ל"ניקוי" תרבותי-אתני שיהודים צריכים להיזהר ממנו עד מאוד . נדמה כי התסכול הרב הוביל את בן-זאב לתור אחר כל הצדקה אפשרית כדי לתמוך בעמדתו . בנובמבר 1961 יצר בן-זאב קשר...  To the book