מראית העין של הסיוע הבינלאומי ושל מדיניות האקלים

פרק 9 : להיחלץ מהניאו-קולוניאליזם | 233 הגלובלי, אלא גם ברמה האזורית, למשל באירופה . אם בודקים את הפער בין הכספים הציבוריים שהתקבלו ( למשל כקרנות השקעה אזוריות ) ובין הסכומים שהועברו לתקציב האיחוד האירופי, אפשר לראות שמדינות כמו פולין, הונגריה, צ׳כיה או סלובקיה קיבלו בין 2010 ל- 2018 תקציבים ציבוריים בסך כולל נטו של % 2 – % 4 מהתמ״ג שלהן . הבעיה היא ששיעור ההון הפרטי היוצא — בצורת רווחים, דיבידנדים והכנסות אחרות הנובעות מבעלות על רכוש — היה גבוה כמעט פי שניים באותה תקופה : בין % 4 ל- % 8 מהתמ״ג שלהן ( ראו תרשים 38 ) . במזרח היבשת מציינים, ולא בכדי, שהמשקיעים מהמערב ( בפרט הגרמנים והצרפתים ) השתמשו במדינות החברות החדשות כבמאגר של כוח עבודה זול והשיגו בהן רווחים עצומים, בעוד הם מעמידים את המדינות הללו במצב של תלות כלכלית קבועה . גרמניה וצרפת, מצידן, מעדיפות לעבור בשתיקה על דבר ההון הפרטי היוצא : הן אוהבות לראות בו מקבילה טבעית של ההשקעות שבוצעו, וטוענות שיש להתייחס רק להון הציבורי הנכנס . עבור השחקנים השולטים יש משהו נוח למדי בַּנטייה להפוך את הכוחות הכלכליים ואת ״האיזון של השוק״ ל״טבעיי...  To the book