בעד מגוון של אינדיקטורים חברתיים וסביבתיים

34 | קיצור תולדות השוויון השמונה-עשרה נעשתה במחיר של ניצול-יתר של משאבי הטבע של כדור הארץ, ולתהות עד כמה תהליך כזה הוא בר-קיימא ומהם ההסדרים המוסדיים שיאפשרו לכוונו מחדש באופן רדיקלי . גם כאן עלינו ליצור סדרה שלמה של אינדיקטורים שיאפשרו לשחקנים החברתיים להגדיר באופן רב-ממדי ומאוזן מהי קִדמה כלכלית, חברתית וסביבתית . אם נתחיל באינדיקטורים המקרו-כלכליים, עדיף במובהק להשתמש במושג ״הכנסה לאומית״ מאשר ב״תוצר מקומי גולמי״ ( תמ״ג ) . יש שני הבדלים מהותיים : ההכנסה הלאומית שווה לתוצר המקומי הגולמי ( סך הטובין והשירותים הנוצרים במדינה בשנה אחת ) , בניכוי הפחת של ההון ( כלומר, הבלאי של הציוד, של המכונות ושל המבנים שהשתמשו בהם בעת הייצור, לרבות, כעיקרון, גם ההון הטבעי ) , ובתוספת או בניכוי ההכנסה נטו מהון ומעבודה שהתקבלו או ששולמו לשאר העולם ( מונח שיכול להיות חיובי או שלילי, על-פי מצב המדינה, אך שבהגדרה הוא 2 מתבטל ברמה העולמית ) . הבה נעיין בדוגמה . מדינה השואבת משטחה נפט בשווי 100 מיליארד אירו, מייצרת תוספת של תמ״ג בסך 100 מיליארד אירו . מנגד, ההכנסה הלאומית התואמת היא אפס, שכן מאגר ההון הטבעי...  To the book