השתתפות: מערכות פתוחות לתכנון משותף של העתיד שלנו

234 | כלכלת משימה 46 ארנדט גרסה שאזרחים צריכים להיות מעורבים בענייני Activa ) . הציבור, שכן זו הדרך היחידה להימלט משלטון טוטליטארי ומניכור בקפיטליזם של ייצור המוני : הרעיון של טובת הכלל משתקף בהקשר זה ברעיון של האזרח הפעיל . אלא שתפיסת ״חיי המעש״ פירושה גם הצורך לנהל דיון חברתי אמיתי ופתוח, לקרוא תיגר על רעיונות ולנהל עימותים מפורשים בנוגע לערכים . בעיני ארנדט, מדובר בדבר טוב ( כפי שנתפס גם בפילוסופיה הפוליטית היוונית ) . השתתפות אינה רק תהליך שקט והרמוני . התיאוריה הכלכלית, לעומת זאת, אינה חושבת על השתתפות, ומותירה אותה לאותם תחומים של מדעי המדינה המתמקדים במוסדות השתתפותיים . אחד התומכים הגדולים במעורבות אזרחית ברמה מקומית ובמבנים המוסדיים שיסייעו למעורבות כזו היה אלכסיס דה-טוקוויל . ב״דמוקרטיה באמריקה״ ( 1835 ) הוא עומד על כך שהציבור המשתתף של הדמוקרטיה האמריקנית הוא אחת מתכונותיה המרכזיות, ומקור כוחה : קשה ביותר למצוא אוזן קשבת אצל אנשים החיים בדמוקרטיות, אלא אם כן תדבר אליהם על עצמם . אין להם עניין בדברים שנאמרים להם, כי תמיד הם שקועים ראשם ורובם במעשיהם . כי אכן מעטים הם היושבים ...  To the book