חלוקה: שותפות בסיכונים ובתגמולים

224 | כלכלת משימה ביצירת התנאים הנכונים מלכתחילה, ועל-ידי כך לצמצם את הצורך בחלוקה מחדש כדי לערוך תיקונים בהמשך . הרעיון הוא שאם ערך נוצר באופן קולקטיבי, באמצעות מאמץ חברתי, כל השחקנים צריכים לקבל את חלקם הראוי בהתאם לסיכונים שנטלו, לתשומות שסיפקו וליצירתיות שהפגינו . זיהוי השחקנים הללו וקשרי הגומלין ביניהם גם מעלה את השאלה כיצד יש לחלק את ההטבות ביניהם . גישה של חלוקה מראש יוצרת מבנים שמובילים לתוצאות הוגנות יותר בכלכלה, כגון חוזים המבטיחים כי המגזר הציבורי והמגזר הפרטי חולקים את הסיכונים ואת הפירות של יצירת ערך . בהינתן ההשקעות האדירות שמשימה מחייבת, ובהינתן הסיכונים לכישלון שהיא כרוכה בהם, הגיוני שהממשל יבחן דרכים לחלוק את התועלות של ההשקעה הזו עם המספר הגדול ביותר של אזרחים . למעשה, הואיל וחדשנות היא מעצם טיבה בלתי ודאית, כך שלהשקעות אין תשואה מובטחת, חיזוק השליטה הציבורית בתגמולים הוא תנאי הכרחי ללגיטימציה של תפקיד הממשל ביצירת שווקים ובעיצובם . אם סוכנויות ציבוריות אמורות לשאת מידה רבה של סיכונים טכנולוגיים וסיכוני שוק, הגיוני לצפות שהפירות של מימון ציבורי מוצלח ישרתו את משלמי המ...  To the book