מנהיגות: חזון ומטרה

98 | כלכלת משימה דבר שסיפק זריקת מרץ ללימודי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה בבתי-הספר . כך קרה גם לעובדי נאס״א . מספרים כי כאשר ביקר במרכז החלל של נאס״א ב- 1962 , קנדי פגש באיש תחזוקה במהלך עבודתו . הוא שאל אותו מה הוא עושה . תשובתו המפורסמת הייתה : ״ובכן, אדוני הנשיא, אני עוזר להביא אדם לירח״ . קנדי הבין את החשיבות של הנראטיב הציבורי . חדשנות ומסחור של רעיונות אינם מתרחשים פשוט כי אנחנו רוצים : הם קורים בדרך לפתרון בעיות גדולות יותר . אפולו הייתה דוגמה למה שניתן להשיג כאשר השאיפה מוחשית ומעוררת השראה . קנדי הודה שהתקציב לתוכנית אפולו יהיה אדיר בסטנדרטים המקובלים בזמנו, אבל בנאום המפורסם שלו באוניברסיטת רייס הוא טען שפירות היוזמה יהיו שווים כל סנט : המדע והחינוך יֵצאו נשכרים הודות לידע חדש על אודות היקום והסביבה שלנו, הודות לשיטות חדשות ללמידה, למיפוי ולתצפיות, הודות לכלים חדשים ולמחשבים לתעשייה, לרפואה, לבית ולבית-הספר [ . . . ] ובסופו של דבר, עצם המאמץ להגיע לחלל, אף שהוא עדיין בחיתוליו, כבר יצר כמה וכמה חברות חדשות ועשרות אלפי משרות . תעשיית החלל ותעשיות נלוות מייצרות ביקוש חד...  To the book