28 | כלכלת משימה האם אנו מסוגלים לייצר מספיק ציוד מיגון אישי עבור העובדים שבחזית, מספיק מכשירי הנשמה לחולים ביחידות לטיפול נמרץ, מספיק חיסונים כדי לבנות חסינות עולמית ? האם אנו יכולים להגן על מי שאיבדו את משרותיהם כך שייהנו מן הזכות הבסיסית להכנסה מינימלית, למזון, למחסה ולחינוך ? התשובות לכל השאלות הללו אינן תלויות רק בסכום הכסף שנשפוך על הבעיות, אלא בראש ובראשונה באופן שבו הכלכלה שלנו מאורגנת . הן תלויות במבנים הממשיים, בתפקידים ובסוגי השותפויות בין המגזר הציבורי לפרטי . הן דורשות חזון המאפשר לנו לדמיין עולם אחר . החזון לסוג הצמיחה שאנחנו שואפים לו, ולצדו הכלים הדרושים להגשמתו, הם אלה שייצרו כיוון חדש לכלכלה . וכיוון חדש אכן דרוש . דוגמה מעניינת לכך ניתן למצוא בתגובתה המוצלחת של וייטנאם לקורונה . אף שמבחינת תהליך הפיתוח שלה המדינה עדיין ״מתעוררת״, ממשלתה הצליחה להניע פיתוח מהיר של בדיקות זולות . הדבר היה אפשרי משום שהייתה לה היכולת לרתום חלקים שונים בחברה ( האקדמיה, הצבא, המגזר הפרטי, החברה האזרחית ) למטרה משותפת ולעשות שימוש אסטרטגי ברכש מו״פ ( מחקר ופיתוח ) בתחום הבריאות כדי למשוך פ...
To the book