פרק 1 | רקע תאורטי והיסטורי 17 כאשר במערכות החינוך גדל שיעור האוכלוסייה שסיימה חינוך יסודי, החינוך סיפק בסיס לתמיכה בדמוקרטיה, והיה בכוחו לחזק את היסודות והערכים הדמוקרטיים בחברה באמצעות השכלה ( 2018 Apergis, ) . מגמות מקרו בתהליכי מדיניות החינוך ב- 200 השנים האחרונות ( וולנסקי, 2021 ) משפיעות, באופן ישיר ועקיף, על מימוש המטרות המצוינות לעיל — ידע, אוריינות והקטנת הפער . מדינות הרווחה שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה ראו בחינוך הציבורי משאב שהמדינה צריכה לפקח עליו, לעצב ולממן כחלק מהאתוס הממלכתי ( statism ) . בסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20 החל במדינות רבות מעבר מתפיסה זו למדיניות חינוך נאו-ליברלית, המתאפיינת בצעדי הפרטה, בדגש על טיפוחו של היחיד ועל מיצוי של יכולותיו וכישוריו . מהלכים אלו החלישו לעיתים את מחויבותה של המדינה לקידום חינוך ציבורי בר קיימא ושווה באיכותו לכול ( 2013 Apple, 2006 ; Ball, ) . סוגיה זו היא נושא מתפתח במחקר והיא מעוררת שאלות ודיונים, בעיקר בעניין ההשפעה של מאפייני מדיניות החינוך הנאו-ליברלית על מטרות החינוך בכלל ועל מטרות החינוך לדמוקרטיה בפרט, וכן על האפשרות ליישם או...
To the book