אחדות התפילה והגבורה

189 מדינת הממון : כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה כאמור, בעל התפילה אינו מסוגל בכוח עצמו לגאול את אנשי הממון מתאוותם . הגאולה מתאוות הממון תלויה דווקא בגיבור . תפקידו של בעל התפילה הוא "להרחיב את הזמן" – למנוע מן המציאות להידרדר לכאוס ולפתוח פתח לפעילותו של הגיבור . ר' נחמן מציג כאן חזון ייחודי שבו התיקון צומח מתוך המציאות, מלמטה, ולא פורץ אליה מלמעלה . באופן מתמיה, אולי, המלך עצמו כלל אינו מופיע בתהליך התיקון . בהקשר הזה, מושג הגבורה הוא מושג אנושי בעיקרו . הוא טמון ביכולת לצמצם ולמקד את כוחנו על מנת לפעול . זהו כוחו הייחודי של האדם לשנות את המציאות שסביבו ולעצב אותה בדמותו . לרוב, כשמדענים מנסים להבחין בין בני האדם לקופים המפותחים שקדמו להם, האדם מוגדר כיצור שיכול ליצור כלים . בכך הוא נבדל מן החיות ( או לפחות ממרבית החיות ) שקיומן אינו מובחן מן הטבע, וממילא הן אינן יכולות לפעול ולשנות אותו . בדומה לכך, הגבורה מצטיירת כאן כמעין הגדרה פנימית של האנושיות . בביטוייה הגבוהים, הגבורה היא היכולת להפוך, בעמל, את העולם שלנו למקום המשקף מציאות עליונה . היכולת לפעול בגבורה כזו, במה שר' נחמן מ...  To the book