|
|
74 משתדל להשאיר ירושה עשירה ) אעפ"י שרק יחידי סגולה מבינים לערוך את עבודתך הקשה והאחראית ( לדורות . בקראך את מכתבי הקודמים וגם מכתב דנא לנכון תתפלא מאין לוקח, ידידי יהודא – האדם המדכא ביסורים נוראים כאלה – כחות נפשיים לקום מערש דוי ולאחוז את העט בידו הרועדת מרוב חולשה ומשתדל לחשוף מאוצרותינו העשירים את הניבים והמבטאים הנחוצים להביע בהם את רעיונו המבוקש . מעשה נסים ממש ! לשוא – תאמר – שהנני מתאונן על מחלתו האנושה, הלא 89 ושפתך אתך והיא נשמעת לך ואתה אני רואה בעליל שעוד "לא נס לחך" משתעשע איתה כאות-נפשך . 90 ל"ז ביחזקאל ע"ד חידה ממש ! וקל הפתרון . לנכון הנך זוכר את הקפיטל העצמות היבשות וכו' . תחית-המתים, האם לא כן ? אמנם הנך יודע את המשל והנמשל שם . "אם גם חרב חדה מונחת על צוארו 91 וכל עוד נשמתי בקרבי אני נלחם ומפרפר של אדם אל יתיאש מן הרחמים" 92 המונח למראשותי מעין בו ושואב בין החיים והמות . פותח את התנ"ך הקטן 93 אל תגע בי עוד המלאכה כחות חדשים, ואומר למלאך המות : "הרף ידך" ! מרובה עלי להוציא מתהום הנשיה זכרונות ולהעלותן על הגליון אולי תועילנה לכותבי ההיסטוריה העתידה . וככה שמעתי לעצתך ...
To the book |
|
|