עמדת המספרת: בחינת המרחב המוכר ממרחק

מבעים של יהדות, ציונות וישראליות ותרומתם לעיצוב זהות ב"חתונה אוסטרלית" 207 שבו הם מוחשיים יום יומית, שגורים ומובנים מאליו, הוא שמאפשר את בחינתם . כדי לבחון נושא מורכב, שיש בו מעורבות ומעין חשבון נפש של האינדיבידואל מול עצמו, ראוי להתרחק ממנו . הריחוק הפיזי הוא שעשוי לאפשר בחינה של המבעים מתוך פרספקטיבה רחבה, אולי מתוך שיקול 67 למשל, המספרת מעלה על נס את פועלם של הוריה במדינת ישראל, הדעת . את פועלם של הוריו של בעלה, נועם סמל, ושל אחיה היחיד שלמה ארצי ועוד . היא עושה זאת כשהיא נמצאת הרחק מהם, במרחב שבו היא שוהה בסביבתם של צעירים אוסטרלים שעיקר מטרתם היא ליהנות מהטבע ומחוויית השהות זה לצד זה . תיאור זיקתם של הצעירים לשורשי המקום, ובעיקר לפן הילידי שלו, היא אנלוגית לחיבור העמוק שמתהווה אצל המחברת באשר למקורותיה היהודיים . המספרת מודה ש"כמה מוזר להשקיף על נוף חייו וחיינו מבעד לשפה הזאת שאת דקויותיה אני חסרה, כשאפילו קולי זר לי באנגלית, כאילו אני מתארת דמויות בסיפור שכתב מישהו אחר . ככל שאני מספרת יותר, נגרע 68 הערתה נקשרת למעשה כתיבת הספר, עניין שמפקיע את החוויה עוד" . האינטימית המתוארת, הת...  To the book