סדר יומו של האומן ותפיסותיו האומנותיות

פרק שלישי 130 ארנסט הוא אדם מבוגר וחולה . הוא מתגורר במדינת ישראל, כלומר הוא אינו מאוים כאבותיו בשל מוצאו היהודי . הוא מעורה בנושאים אקטואליים ובנעשה סביבו ואינו שבע רצון מהתרבות שנוצרת בה . לטענתו, זוהי "תרבות 115 בעבר הכיר סופרים בולטים במרחב התרבותי של עקורים, מן היד אל הפה" . הישראלי ואף נפגש עימם . כך למשל לארנסט ( ואולי גם למחבר המובלע ) יש ביקורת נוקבת על הפואטיקה של ש"י עגנון ועל חירותיו להתעלם מהנזקים שגרם יעקב פרנק בקהילות יהודיות בגליציה, כשהכריז על עצמו כעל משיח וסחף אחריו מאמינים . ארנסט מכנה את עגנון אנוכי ויהיר והתכונות האלה לא 116 היו לרוחו ולכן ניתק עימו כל קשר . לרוב הוא טרוד בעולמו הפנימי כאיש מתבגר, נרדף על ידי מחלותיו ונלחם להישאר בעולם החיים בשל מצבו הבריאותי . לרופא שבודק אותו הוא אומר : 117 הוא אינו מרבה לצאת "הגוף בלה וכלה, כלום גם הנשמה מתבלה כמוהו" . מביתו חוץ מיציאה לבית הקפה שהוא מכיר זה מכבר . לטענת רות רונן בנוגע לעברו ובנוגע להווה : לפי פרויד האמנות היא אחד האופנים הפתוחים בפני בן ובת התרבות להגן על עצמם מפני הסבל . על האדם מן השורה, זה שלא ניחן ביצירתיו...  To the book