"הבית" והאימה המובנית בו

יואב יגאל 340 כך למשל הוא דן בקושי לתרגם את המילה לשפות אחרות . הוא מביא דוגמאות משפות כגון לטינית, אנגלית, צרפתית וספרדית, ומראה שלאף אחת מהן אין מילה, המכילה בתוכה גם את הביתי והמוכר וגם את הזר ומעורר האימה . קושי זה מעסיק עד היום את המתרגמים לכל השפות שאליהן תורגם המאמר של פרויד . כך למשל, בתרגומו הראשון לעברית ( מאת חיים איזק ) קיבל המאמר את השם "המאוים" ( פרויד, 1968 ) . הוא תורגם מחדש על-ידי רות גינזבורג בשם "האלביתי" ( פרויד, 2012 ) . כל אחד מהתרגומים מצליח להעביר רק חלק קטן ממגוון המשמעויות שיש למילה זו בגרמנית . התרגום של איזק מדגיש את אופי החוויה הנידונה ( אִיום ) , ואילו התרגום של גינזבורג את מיקומה ומקורה ( הבית ) . לעומתם מדגיש התרגום לאנגלית ( Uncanny ) את הידוע והמוכר ( can, canny ) המובלע בתוך המסתורי, הלא מוכר והזר . אף אחד מאותם תרגומים אינו מצליח לייצג ולשמר את כפילות משמעותו בגרמנית, הקושרת בין הבית לבין האימה המובנית בו . בהקשר זה מעירה רות גינזבורג, ש"פרויד דן במסתו במילה יומיומית ושגורה שכל דובר גרמנית מבין וחש ואותה ; בשומעו אותה עוברת בו אותה תחושה הגורמת לו לה...  To the book