לא נכנעים

כך זה נמשך במשך שבועיים . אחר כך מובילים את הבורחים הכבולים באזיקים חזרה למחנה . חוקרים אותם במבנה קטן . אני רואה את מלכה, עיניה נישאות למרחקים . אותן עיניים שטעמו את טעם החופש, כשהיא יודעת בוודאות שבקרוב תיעצמנה לנצח . החקירה מתחילה . המכות שמנחיתים על השניים מעטות יחסית . מן הסתם, גם הברברים רוחשים כבוד לבני אדם אמיצי לב . מלכה ושותפה אינם מגלים דבר . מלכה לוקחת על עצמה את האשמה כולה . השניים הצליחו להגיע עד גבול סלובקיה, הגבול שלנו ! בעת בריחתם לבשה מלכה שכמייה של מפקחת, והבחור הפולני לבש מדי ס"ס . כשנלכדו, הם היו כפסע לפני החופש המיוחל . מלכה מתה גיבורה . מוליכים אותה לאורך מחנה בירקנאו . בשלט התלוי על חזה רשום פשעה, מעשה גבורתה . ידיה כבולות מאחורי גבה . גרדום שהוקם בלב המחנה נועד במיוחד בשבילה . מלכה תרה אחר מכריה, כמו שואלת "הזה יהיה סופי ? " אכן, כן, משיבות העיניים הבוכיות, אין ישועה . מלכה משחררת את ידה מהכבלים ושולפת מתחת לחצאיתה סכין גילוח וחותכת את עורקיה . אחד מאנשי הס"ס רואה זאת, ובנסותו למנוע את הדבר מכה את מלכה בפניה . בידה המדממת מלכה משיבה מכה שערה וקוראת בקול רם, קבל...  To the book