גְלויות מהבית

הייתי יכולה להיוודע אם יקירַי עדיין נמצאים בבית . לא חשוב מי הכותב, העיקר לקבל תשובה לשאלה המייסרת : האם עלה בידי אבי ואחי לחמוק מהגורל שנפל בחלקי ? חברותי אינן יכולות לנחש מה מתחולל בנפשי באותן דקות . הן רק רואות שאני חיוורת כסיד, ידי רועדות ואינני מסוגלת להמשיך לכתוב . אסור לי לומר דבר, בעיקר בגלל נוכחותו של ליאו, הנתון היום במצב רוח היסטרי . אי ‑ אפשר לעמוד על טיבו של האיש, ייתכן שהיה מתלונן אצל הממונה . מוטב לשתוק . כשליאו יוצא לדרכו, אני משתפת את הבחורות במה שראיתי בצרור הגלויות . הן מנחמות אותי באומרן כי עלי לשמוח שראיתי גלויה ממוענת אלי, ואולי בימים הבאים ימסרו אותה לידי . הגלויות מצונזרות במחלקה הפוליטית, שם נמצאת רשימת הבחורות העובדות במשרדים, והן המקבלות את הגלויות לידיהן . אם כך הדבר באמת, כדאי לעבוד כאן, ולו לשם יתרון זה בלבד . כעבור ימים אחדים מגיע קְרִיסְטָן, ובידו גלויות אחדות . הוא קורא בשמות . אני שומעת שמות של בחורות העובדות בבניין המטה, לא אצלנו . את דברי הדואר האלה הוא מניח בצד ואחר משליך אותם לסל . קְרִיסְטָן מחלק את הדואר רק לעובדות כאן . עוד אחת משיטות העינוי ‑ ל...  To the book