בירקנאו

למבנה זה או אחר . אנחנו אוספות שמיכות אחדות מאלה המפוזרות בבוץ . יושבות זו לצד זו, שמחות שאנו מחכות לבאות בישיבה ולא בעמידה . ממתינות ללא סוף . הרעב והצמא מכבידים עלינו מאוד . המפקחות מתרוצצות אנה ואנה, כאילו רוצות לעשות סדר, אבל הן מגבירות את הכאוס ואת אי ‑ הוודאות . הבחורות שהגיעו לכאן אתמול בבוקר יודעות כבר משהו על בירקנאו . עם הקמתו, שימש כמחנה שבויי מלחמה רוסים . היכן הם אותם שבויים רוסים ? את התשובה נקבל הרבה יותר מאוחר מן הכתוב בתיקי משרד הרישום אושוויץ 2 . אין כאן חדרי רחצה כפי שהיו לנו באושוויץ . לעומת בתי השימוש שהורגלנו אליהם, אשר חרף היותם מטונפים היו בהם מי שטיפה, כאן נמצאות מעין מחראות, המרוחקות כחצי שעה הליכה מהמגורים . וכשאת מגיעה סוף ‑ סוף לשם, הכול תפוס . וכמובן, גם במקום זה ניתנת עדיפות לגרמניות, והן דוחפות אותנו הצדה בצעקות ובחבטות . לא ייפלא שבחורות שבקושי קמו ממחלה או אלה הסובלות משלשול קשה ‑ מחלה שכיחה מפאת הרעב ‑ אינן יכולות להתאפק . אנו מביטות בהן ; תחילה באימה, אחר כך באדישות . דמויות אלה אופייניות לבירקנאו . אין הן נראות כבני אדם, כל גופן מרוח בצואתן . הן קור...  To the book