הדרך אל הלא נודע

ואנחנו האמנו להם . האדם מאמין בנקל לדברים שהוא משתוקק להם . . . מריצים אותנו הלאה . אין זמן לחשוב . אנחנו מצויות באולם גדול . מכל העברים מהדהדת הפקודה "להתפשט ! " יש לציית לפקודה לאלתר . מי שלא תפסה זאת, מלמדים אותה במכות . אנו מאיצות את הקצב, וכעבור שניות אחדות עומדות ‑ כמאה נשים ונערות ‑ לבושות בגופיות ובתחתונים . נשמעת צרחה "להתפשט לגמרי ! " אנו מביטות סביבנו במבוכה . סביבנו עומדים גברים, ואחדות מן העומדות לידינו הן נערות צעירות שמעולם לא חשפו את מערומיהן אפילו לעיני חברותיהן, שלא לדבר על גברים . אנו יוצאות לאולם אחר . כאן ממתינות לנו נשים לבושות מדים אפורים ומכנסי חצאית . אלה נשות ס"ס . שאר הנשים לובשות בגדי פסים אפורים . הן 5 אסירות גרמניות שהובאו לכאן ממחנה הריכוז רָאווֶנְסבְּרִיק ( Ravensbrück ) . תפקידן להכין אותנו כראוי לחיים במקום זה . הן מגלחות אותנו ודוחפות אותנו לבריכה מטונפת מלאת מים פושרים . לאחר הרחצה אנו מקבלות מדים רוסיים בלויים, כמעט כולם ללא כפתורים, וקבקבים . ראשינו המגולחים נותרים ללא כיסוי כלשהו . בתום התהליך הזה אנו עוזבות את האולם בדלת אחרת .  יום קריר של חו...  To the book