הסגנון האמנותי שראוי ליילדו, שיתאים הן לצורכי התקופה והן לתמונת העולם האפיסטמולוגית המייצגת את האקלים הפילוסופי והתרבותי החדש המתהווה . מבט אל האתמול במבט אל האתמול קל להבחין שהמאה העשרים, שהתאפיינה בציור המודרני, חשפה את הצופה לערב רב של מהפכות סגנוניות, כלומר לערב רב של "איזמים" חדשים בתחום האמנות . עוד טרם הספקנו לעכל את לידתו של סגנון אוונגרדי אחד, וכבר התגבש סגנון אמנותי חדש אחר . כך התגבשו ונולדו במהלך המאה העשרים למעלה משלושים סגנונות אמנותיים : אימפרסיוניזם, פוסט ‑ אימפרסיוניזם, קוביזם, פוביזם, אקספרסיוניזם, סוריאליזם, פוטוריזם, ציור נאיבי, ציור מופשט גיאומטרי, ציור מופשט אקספרסיבי, וכן הלאה . יתירה מכך, לאחר שהציור המודרני מימש את עצמו עד תום, האמנים הפלסטיים מצאו מקורות ביטוי חדשים מחוץ לאמנות הציור ( העיפרון, המכחול, הנייר והקנבס ) , והחלו להתבטא באמצעות אמנות מיצג, אמנות מיצב, אמנות גוף, אמנות אדמה, אמנות מושגית, אמנות וידיאו ואמנות צילום . בד בבד, האמנות המודרנית יילדה את האמנות הפוסטמודרנית, שאותה נתאר בהרחבה להלן . במאה העשרים ואחת אנו שואלים לאן פנינו מועדות בשדה אמנות ...
To the book