ב. הסכמי קמפ-דיוויד ומעמדה של ירדן

המצורעים הפוליטיים של סאדאת . שלושת המשתתפים בוועידה הועידו איפוא לירדן מעמד של מיילדת להסדר שנגד את האינטרס של חומץ להשיב את ריבונותו אל הגדה המערבית . בגין רצה בו כגורם שינטרל את התביעות הפוליטיות של הפלסטינים; קרטר ניסה להשתיל בקמפ­דיוויד את העובר של מדינה פלסטינית ברחמו של "תהליך השלום" שבו החל נשיא מצרים ! םאדאת היה זקוק לזמן כדי לבסס את ההסדר בו רצה ולגייס לו תמיכה . הוא לא היה מוטרד מגורלו של הילוד או מפרצופו הפוליטי המדויק, ובלבד שיוכיח לדעת­הקהל הערבית, שהתהליך שיזם חולל הריון "פלסטיני" לגיטימי . לא אל הילד הזה פילל חוסין . לא היתה לו כל מוטיבציה ליילד אותו . כדי לאשר את החששות, שקיננו בליבו עוד לפני הוועידה, לא היה המלך זקוק אלא לבחינה יסודית של המסמך שיצא מקמפ­דיוויד . התבטאויותיהם של מנהיגי ישראל, ארצות­הברית ומצרים אחרי הוועידה, רק חיזקו את הרושם הזה . היכרות עם עיקרי החלק הרלוונטי של המסמך דרושה לענייננו, גם אם לשונו הנפתלת עושה את המשימה למייגעת . מסמך ה''מסגרת לשלום במזרח התיכון", עליו הוסכם בקמפ­דיוויד, עסק בכינונה של "רשות מימשל עצמי" ) Self­ Governing Authoirty ( ש"ת...  To the book