א. עקרונותיה של המדיניות החדשה - אופייה של התפנית

גורמים שחתרו לפתח את הכוח השחור בארצות­הברית בזיקה ל"עולם השלישי", עד ל"ניצים" בגישתם ליחסים עם ברית­המועצות . בהקשר המזרח תיכוני התמקדה מדיניות זו בקולקטיב הערבי ובעניין הפלסטיני . מכאן שלילתה את ההסדרים החלקיים והתמקדותה בהסדר­כולל . מכאן גם הכוונה לשנות את אופייה של ועידת­ז'נווה ולהפוך אותה ממסגרת טקסית, שנועדה לברך על המוגמר, שהושג בהסדרים בילטרליים נפרדים, למסגרת למו"מ ולדיונים על ההסדר הכולל עצמו . הנחת­היסוד היתה, כי אחד ממקורות הכישלון של המדיניות האמריקנית בעולם השלישי בכלל, ובקרב הערבים בפרט, הוא הניסיון לשבור את מסגרות­הסולידאריות המקומיות, כדי למצוא "משתפי­פעולה", שיערקו מן המחנה . להמלצה לפעול באמצעות הגורם הדומיננטי, אפילו על חשבון אינטרסים חיוניים של גורמים פרו­אמריקניים מובהקים, יש שורשים היסטוריים . כך נהגו אייזנהאואר בימי מלחמת סיני­סואץ וקנדי בימי מלחמת תימן . 49 ג'ימי קרטר כבר לא יכול היה, כמובן, לעודד את נאצר המנוח או את סגנונו ומדיניותו, שכשלונם הופגן מאז 1967 . הנשיא ואנשיו התמקדו במה שנראה להם הציר המרכזי של המערכת הבינערבית ­ השאלה הפלסטינית . ההתעניינות במימד ...  To the book