ד. פירותיה של המדיניות הירדנית החדשה

הבינערבית עלו, וניצל זאת מייד . הוא החל בתהליך התקרבות זהיר למצרים, בלא לפגוע ביחסיו הטובים עם סוריה . מיתון העימות בין סוריה למצרים בוועידת­הפיםגה המצומצמת בריאד, איפשר לוזוסין להידבר עם סאדאת בלא שאסד יציג זאת כצעד עוין . בעת שאסד ביקר בעמאן, בדרכו לוועידת­הפיםגה, לא זכה לאותה מידת גיבוי שקיבל מחוסין בשאלת לבנון ­ והביקור הסתיים ללא הודעה משותפת . במהרה הסתבר כי העניין של םאדאת למשוך את ירדן לעבר מצרים והיענותו הזהירה של חוסין לחיזורים מקאהיר, לא שרפו את הגשרים בין ירדן לסוריה . אסד חשש מפני השתלבות של ירדן באסטרטגיה של מצרים, והיה נכון להמשיך ביחסו החיובי כלפי חוסיו בנושא הקריטי של חיזוק מעמדה על­חשבון אש''פ . חוסין נהנה איפוא מיחסים טובים עם מצרים וסוריה גם ב­ ,1977 עת הופיע איום בלתי צפוי על מעמדה של ירדן דווקא מוושינגטון ) ראה להלן ( . סאדאת מצא עצמו בדילמה ­ הוא רצה אמנם בהשתתפותו של חוסין בז'נווה, אך גם היה מעוניין לפצות את ערפאת על התרחקותו מסוריה, ולהימנע מעימות עם החלטות רבאט . הוא חתר איפוא למצוא נוסחה שתחזיר לירדן את התקווה להשבת מעמדה בגדה, וזאת מבלי לערער על ההסכמה הכלל­...  To the book