ו. תגובת ירדן להחלטות

כדי להפגין את הסתלקותו מן הזירה הזו, היה המלך צריך להלך על חבל דק . מצד אתד שאף להוכיח כי הפלסטינים יהיו הניזוקים העיקריים מניתוק הקשרים עם ירדן, וכי אש"פ חסר­אונים למלא את החלל שייווצר עם יציאתה של ירדן מן התמונה . מצד שני היה ניתוק­של­אמת ממאחזיה של ירדן בגדה המערבית בגדר התאבדות פוליטית למשטר, שראה את "אחדות­הגדות" כצורך קיומי, וארב להזדמנות לשקם את הקשרים האלה, על כל היבטיהם, ולחזקם . אופייניים לפשרה, שמצא חוסיו בין שתי הדרכים הללו, הם התיקונים שהוכנסו בעקבות החלטות רבאט בחוקתה של ירדן ובמיבנה מוסדותיה הפרלמנטאריים . כיוון שהוועידה זיכתה את אש"פ בייצוג הפלסטינים בגדה המערבית, רצה המלך להפגין כי החלטה זו גוררת פגיעה בלתי­נמנעת בעניינם של הפלסטינים . ירדן טענה כי אין תושבי הגדה המערבית יכולים להיות מיוצגים פעמיים ­ גם באמצעות אש"פ וגם בשני הבתים של הפרלמנט הירדני . המלך חתר איפוא לפזר את הפרלמנט, אך לא רצה להרחיק לכת עד כדי קיום בחירות לבית­הנבחרים בגדה המזרחית בלבד . על­פי החוקה חייב פיזור בית­הנבחרים בחירות בתוך ארבעה חודשים . את הסנאט לא ניתן היה לפזר כלל, על­פי החוקה . החוקה תוקנ...  To the book