הקדמה

הפוליטית הירדנית, והתחומים ניטשטשו עד לנקודה שבה קשה להתייחם אליהן כשתי תופעות נפרדות לחלוטין זו מזו . ג . בירדן הוסיפה לשלוט מנהיגות אשר הכירה לא רק בצורך לקיים, במידת האפשר, רגיעה ביחסים עם ישראל, אלא גם במיפגש­אינטרםים בתחומים מסוימים בין שתי המדינות . להנהגה זו הוכתבה, אמנם, מדי פעם, מעורבות פעילה בסכסוך עם ישראל, והיא נאלצה לנקוט גם צעדים חמורים כדי להוכיח את כשרותה כלוחמת למען העניין הכלל­ערבי, אך במידה שהדבר היה תלוי בה היא ריסנה מעורבות זו למינימום ההברתי, ובדרך­כלל הצליחה להיעצר לפני הידרדרות כוללת . ב­ 1967 לא הצליחה, כידוע, לעצור בזמן ומאז היא מנסה להתמודד עם תוצאותיה של אותה הידרדרות . מאז תחיית הלאומיות הפלסטינית בשנות השישים ואובדן "הגדה המערבית" במלחמת ששת הימים, נוסף מימד חדש של דחיפות וחשיבות למעמדה של ירדן כגורם מפתח באסטרטגיה המדינית של ישראל . כאשר התברר כי גם הגילוי החדש של התנועה הלאומית הפלסטינית אינו בן­שיח לדיון רציני על דו­קיום עם ישראל, הופיעה שוב הממלכה ההאשמית ככתובת העיקרית למי שהיה משוכנע בכורח של פשרה היסטורית בין הציונות לבין הגורם הערבי על גורלה של האר...  To the book