מבוא

18 מרלין וניג עבורי - כחוקרת - לנקודת האל-חזור, ומשם ואילך התחלתי לעקוב אחר הנעשה בשדה זה ולהתחקות אחר התופעה . תופעה זו של סרט חרדי מתקיימת בחברה החרדית בישראל מזה שני עשורים כתעשייה המיועדת לנשים בלבד . על מרבית הסרטים חתומות נשים חרדיות שיוצרות עבור קהל של נשים חרדיות כמותן . גברים שיוצרים במרחב הקולנוע הנשי חותמים בשמות בדויים של נשים . היקף הפקת הסרטים שגדל מדי שנה והפופולריות שצובר הקולנוע במרחב החרדי-נשי של כל הזרמים ( חסידים, ליטאים, ספרדים ) מרשימים ומלמדים על תופעה תרבותית משמעותית ורחבת-היקף . בספר זה אדון בשינויים שחלו בקולנוע החרדי-נשי בעשור השני לכינונו ; שינויים אלו מתבטאים בדימוי שונה של דמות האישה החרדית ובכניסתם של גברים חרדים כבמאים לתעשייה החרדית-נשית . חלק מהשינויים שחלו במפנה העשור מתבטאים גם בפנייתן של היוצרות החרדיות ליצירה קולנועית הפונה לכלל הקהל הישראלי, ולא רק לקהל נשים חרדיות . הטקסט מתמקד במגמות אלו, שהתרחשותן התאפשרה בין העשור הראשון ( 1998 - 2010 ) לעשור השני ( 2010 - 2020 ) של עשייה קולנועית חרדית, על רקע פריצת הקולנוע החרדי-ישראלי לחו״ל והעיסוק הגובר ש...  To the book