113 עוצמה ואדמה לשם כך ראוי לבטל את אסטרטגיית הנהי"ה ולארוז אותה בדפי ההיסטוריה, כך שתהיה מנהי"ה ל"היינו" . תכנון מייצב ובעל לגיטימציה ארוכת טווח נדרש לחדול מההתפשטות האתנית, מהניכוס, מהדומיננטיות ומהדיכוי המרחביים . ראוי לפתוח את תהליכי קבלת ההחלטות, לאפשר נגישות לכל חלקי הארץ ולחלק חלוקה יחסית הוגנת של המשאבים המרחביים . לקהילת מקצועני המרחב הישראלים תפקיד חשוב בשינוי הכיוון . אפילו קבוצה קטנה ומאורגנת יכולה לפתוח בשיח ובפעילות שיעירו את הרוב הדומם . ניכרים ניצנים לא מעטים בכיוון זה, כגון "התנועה לקונפדרציה ישראלית- פלסטינית", השואפת לקדם מרחב פתוח לשני העמים ( יפתחאל, 2012 ) או פעילות תכנונית למען צדק חברתי, שעיקרו חלוקת המשאבים במרחב על פי תבחיני צורך והוגנות . כך התכנון עשוי להיות מכשיר לצמצום פערים והכרה 44 ניצנים למגמה זו כבר מופיעים, תרבותית בין מעמדות, קבוצות ומגדרים . בעיקר מכיוונם של ארגוני חברה אזרחית כדוגמת "החברה להגנת הטבע", "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "במקום" ( במקום, 2016 ) , "אדם טבע ודין", "המרכז לתכנון אלטרנטיבי", "העמותה לצדק חלוקתי" . עם זאת, עוד נכונה לנו דרך ארוכה...
To the book