|
|
176 מנשה כהן סנדרה : כשאני לבדי אני פשוט חדלה להתקיים . רק ריק ותו לא . אני צריכה מישהו לידי כדי שארגיש שאני חיה . סבינה : כשאני נמצאת זמן רב מדי עם בני אדם, אני מאבדת את הגבולות שלי ; אני מרגישה שאני באמת עצמי רק כשאני לבדי ( שם : 234 ) . בדפוסי תגובה אלה סנדרה וסבינה מייצגות שני קטבים בתנועה הדיאלקטית בין התמזגות ונפרדות המאפיינת יחסים בין אנשים ( שושני, 2005 ) . הנרקיסיסט מתקשה לחיות את התנועה הדיאלקטית הזו, כפי שהוא מתקשה לחיות עם האמביוולנטיות המובנית ביחסים בין בני אדם . כשהוא אינו מתמזג או מתרחק, כמו סנדרה וסבינה, הוא יכול להופיע ביחסים עם העצמי הגרנדיוזי שלו שמגן עליו מכל פגע ומאפשר לו להתנהל מול אחרים במצב רוח מרומם ומתנשא . מבט תיאורטי על ההפרעה הנרקיסיסטית המודל ליחסים עם הזולת, על פי התורה הפסיכואנליטית, הוא דפוס היחסים המוקדם עם ההורים, בעיקר עם האם, "יחסי אובייקט" בשפה הפסיכואנליטית, המתעצבים בינקות ובילדות . תיאורטית, בהתפתחות של יחסי-אובייקט, הסובייקט "משקיע" באם כאובייקט אהבה, וכך הוא נקשר אליה . כאשר הקשר תקין, התינוק חווה ביטחון ומפנים יחסי הדדיות . יחסים אלה מכונים ...
To the book |
|
|