|
|
347 אלה תולדות ברניס מונחים אצלנו בסלון, וקיווינו שלפחות ימלא וישלח אותם . הוא אמר 'אין להרוורד מה להציע לי' ונסע לירושלים" . עם כל אהבתה של ברניס למדינת ישראל, היא לא ששה שבנה עובר ללמוד במקום מרוחק עד כדי כך מבית הוריו . "איזו אימא תשמח על מרחק כזה ? לא רציתי שבני יהיה רחוק כל כך מאיתנו . הייתי בארץ ב- 1949 ובזמנו גם אני חשבתי לעלות, ולבסוף לא עליתי . אבל איך יכולתי למנוע ממנו לעלות ? " . בסוף קיץ 1974 הסיעו ארתור וברניס את יהושע לנמל התעופה לקראת טיסתו לישראל, הפעם בידיעה שייסע לתמיד . ברניס זכרה רגע מלא רגש שאינו טיפוסי לה : "אני ממש בכיתי בנמל התעופה . ואז פגשתי מכרה שבנה נסע לישראל, והיא ראתה אותי בוכה ואמרה לי : 'למה את בוכה, אין על מה לבכות ! ' . באותו רגע רציתי רק לסטור לה על פניה, אבל כמובן לא עשיתי זאת" . סגירת המעגל : עלייה, משפחה ועצמאות עלייתו של יהושע לישראל לא הייתה הרפתקה זמנית אלא מעבר קבוע . לאחר שסיים תואר שני ותואר שלישי באוניברסיטה העברית, הוא סגר את המעגל שהחלה לשרטט אימו ברניס ב- 1949 כשביקרה בישראל במשלחת הסטודנטים הראשונה מארצות הברית והביעה את רצונה לקבוע את ...
To the book |
|
|