|
|
88 ״את נראית כמו גוזל קטן ! ״ אמרה בחיבה, אבל ראתה שאמירה בלעה רוק בעלבון . ״באתי להגיד משהו״ ״בואי שבי, מה להכין לך ? ״ אמירה סירבה לשתות או לאכול . היא רצתה להקל עליה את מעמד ההתנצלות, אבל אמירה הייתה מתוחה מידי . ״ג׳וני ואני נוסעים״ ״נוסעים ? ״ ״נוסעים ללונדון, כלומר לאוקספורד . זה ליד לונדון״ ״כן, אני יודעת איפה זה . תיהנו . תעשו חיים״ היא חייכה חיוך רחב והרגישה את שפתיה היבשות נקרעות . אז זה הסוד הגדול ? היא וג׳וני ביחד . מתנהלים כזוג לכל דבר . כמצופה, נוסעים יחד לחו״ל . כשנימי היה קטן היה להם מנהג בערב, לצפות מהחלון ברגע המדויק בו האור נהיה חושך . עכשיו אמא ? לא . עדיין אור נימי . עכשיו ? ״ושכנחזור, כלומר, נהיה שם כמה זמן, ואז נחזור . ואז נעבור לגור יחד . כלומר אני אעבור לבית של ג׳וני״ . אמירה נכנסה לסחרור של דיבור, ונראתה כמו גוזל שמלקט זירעונים במקור הקטן שלו . ״הבן הגדול שלו, הוא כבר התחתן עם אנגלייה, הוא חוזר לארץ . איתה . ועוד מעט יהיו נכדים . וככה יהיו להם סבא וסבתא שגרים יחד . בבית אחד . ״ 89 המילה סבתא יצאה לה בגאווה מהמקור ונתקעה לחווי בגרון . סבתא . סבתא אמירה .
To the book |
|
|