|
|
63 היא הרגישה איך לסתותיה ננעלות . ״אם אני זוכרת את שרון . . . " אמרה . ״אז באמת השב״כ לא מרשה לך לספר, זו לא הייתה בדיחה״ . היא זעמה ובו בזמן הרגישה מטופשת . על מה יש לכעוס ? הבן אדם עובד . עושה מה שאומרים לו . מתפרנס בקושי . למה בדיוק ציפית ? היא הבינה כמה כל זה מגוחך אבל לא הייתה מסוגלת לעצור את אכזבתה . זה האיש שאחראי לרצח של אח שלי, רצתה לומר לו . ושל הבת שלך . אבל שתקה . ״את רואה חווה, לך אני מספר״, אמר והעמיק את מבטו אל תוך עיניה .
To the book |
|
|