sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
13 והמסריחים״ . וכך גם בבית הזה, החדש, זה שנימי עוד לא ביקר בו . בית ישן אבל מואר, שצילמה כל פינה שלו ואת התמונות שלחה לנימי במלבורן, או סידני, או ניו זילנד . בפני כולם כמעט התנצלה : נווה צדק . אבל בית צנוע, מהישנים . ירושה . * * * ״אתה באמת פה כל יום״, זרקה לעברו כשפגשה בו למחרת . היא הקפידה לצאת מהבית באותה השעה כמו אתמול . משלא ראתה את האיש, המשיכה עם ליקי לאורך הטיילת צפונה ואז הם חזרו חזרה . חווי התיישבה על הספסל . בערך בשמונה ורבע הוא הגיע . ״בדרך כלל אני מגיע יותר מוקדם," הסביר, כאילו ידע שחיכתה לו, ״אבל היום היה עיכוב לא צפוי . ״ הוא התיישב על הספסל לצידה ופשט את רגליו קדימה . היה מוזר בעיניה שאת כל הדרך מבת ים עשה בנעלי הליכה מעור שחור, מכנסי בד כחולים כהים וחולצת טריקו . הטיילת הייתה מלאה ברצים וצועדים בנעליים זרחניות, שעונים מתוחכמים וכובעים תואמים . היא הביטה בפניו, שעכשיו היו קרובים יותר . צעיר ממנה רק במעט, שיערה . ״מארק״, הושיט לה את ידו השמאלית, והיא לחצה אותה . ״חווי . נעים מאד״ . 14 ״חווי," חזר על השם, הוגה בקושי בולט את החי״ת . ״חווי זה חווה ? ״ היא אישרה . ״לאמא שלי...  To the book
פרדס הוצאה לאור בע"מ

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help