תקופת הרבייה בדו־חיים ובזוחלים

160 פרק שני בשיא תקופת הרבייה, זכרים של לטאות מנהלים קרבות ביניהם, כולל נשיכות וקריעת חלקי גוף ( כגון זנבות ) . איבוד הקרב משמעו איבוד סטטוס חברתי, או, במקרים 286 קיצוניים, מוות . ✱ ✱ ✱ "ב�ֶנִי ב�ֶנִי ילד רע / אני אוהבת אותו כל כך נורא / ב�ֶנִי ב�ֶנִי ילד רע / אני אוהבת את ב�ֶנִי / ילד רע . " ( ילד רע", אהוד מנור . לחן : קן גלובוס ) ראינו לעיל כי במיתולוגיה קשור היצר לתכסיסן / תחבולן . כעת נראה כיצד קישור זה קיים גם בעולם הזוחלים . ז'אק לאקאן התייחס להתנהגות המתעתעת הקיימת אצל בעלי חיים : יש לה חשיבות רבה מאוד בטקסי חיזור, שבהם מנסה בעל חיים אחד לפתות בעל חיים אחר להזדווג אתו . דבר זה מעניק למיניות האנושית את היסוד הדמיוני החזק הקיים בה : "התנהגות מינית מועדת במיוחד לתעתוע . " 287 בתקופת הרבייה משתמשים לעתים זוחלים זכרים בתכסיסים כדי להערים על בני מינם ולזכות בזיווג . כך, בצפרדעים, עשוי זכר אחד להתמקם ליד זכר אחר, שקרקורו 288 כי חלק מהזכרים ערב לנקבות, וכך לזכות בזיווג . כמו כן נמצא בלטאה מסוימת, עשויים "להתחפש" לנקבות . באופן זה, הם מערימים על זכרים אחרים שבטריטוריה 289 יוצרים אסטרוגן...  To the book