יא. המדיניות הקרקעית של הציונים

המדיניות הקרקעית של הציונים 209 "כאשר כוחו של הישוב היהודי יגדל ויגבר והערבים יגיעו למסקנה שאין לחסלו, ישלימו עמנו . " אולם תפישה זו לא גרעה מאומה מן הסייג החמור שהטילה על עצמה הציונות מראשית דרכה, שלא לקפח ושלא לגרום עוול לפרט הערבי עקב רכישת קרקע והתישבות . הראשון ביישום תפישה זו, הלכה למעשה, היה חיים מרגלית­קלווריסקי כמנהל יק"א בגליל העליון בראשית המאה, כנזכר בפרקים קודמים . בעקבותיו הלכו ראשי חברת הכשרת הישוב והקרן הקיימת לישראל ואישים אחרים שעסקו בקניית קרקע והתישבות, כמו רופין, אוסישקין, יהושע חנקין, גרנובסקי ) גרנות ( , ויץ, משה סמילנסקי, קיש ואחרים . זה היה הקו המנחה להסתדרות הציונית שהחלה בפעולה מעשית בארץ­ישראל בשנת 1908 . האיש שכיוון או ! ההתישבות החקלאית בארץ מתוך ראייה לאומית כוללת של הגשמת הציונות, ארתור רופין, אמר בקונגרס הציוני ה­ 11 בשנת 1913 : "מתפקידנו שאין לחלוק עליו, הוא לעשות את ישיבתנו בשכנות עם הערבים לישיבה של שלום, ואם אפשר של ידידות . הרבה עלינו להשיג כאן מה שהחמצנו עד עכשיו ולתקן את הטעויות שטעינו ] . . . [ ההתחשבות עם הערבים דורשת שנהיה נוהגים זהירות רבה בש...  To the book