גוסטב לנדאואר: קריאה לבית ספר חופשי

לזר, לנדאואר, מיהזם ­ אנרכיסטים יהודים והחיים, הלימוד והמשחק, הלימוד והעיסוק, הלימוד ויצירת עובדות ערכיות בהתקשרות טבעית . יודעת היא ­ או שראוי לה לדעת ­ כי אך שטות וסימן לחוסר תרבות הוא להפריד בין תלמיד לחניך, בין הלימוד בבית הספר לתקופת החניכות . בעיניה התלמיד אינו כלי שיש ליצוק בתוכו אלא שיש לעצב מתוכו את העצמי ולטפחו, ולעשות עם זאת את העולם לאישי ואת האישי לחובק עולמות . נטיות מסתעפות אלה, דומה כי שייכות הן לעניין אחד, בתפקידן להניח יסודות להתחדשות העם, בעיקר במאבקן בהאחדה ובמשטור ובטפחן את המקוריות . לא נצמח כלאום וכשותפות­תרבות בטיפוח קאדרים המוניים, מאורגנים וממושמעים כצבא, אלא רק אם נפעל למען התעוררות רוח היצירה המקימה ברית בין מקופחים לעצמאיים, בין אמיצים ומעוותים, אשר בשאיפתה ליצור אגב חליפין מושגים שווי­ערך, ובכך להבטיח בחברה מתקני שותפות וגם להותיר ביתר העניינים לכל אחד את הפרטיות שלו ללא מפריע . אלא שאנו חושבים, כי כל הנטיות הללו לשינוי פני בית הספר משיגים אט­אט רק דברים פעוטים, מפני שהשואפים לתיקונים אינם יודעים למי עליהם לפנות . אין לנו טענות נגד מבקשי התיקונים בבתי הספר...  To the book