גוסטב לנדאואר: האמנם הרהורי כפירה?

לזר, לנדאואר, מיהזס ­ אנרכיסטים יהודים מי שרואה בפרט את המכלול עד כדי כך, שיזלזל בכל שאר גילויי הפרט וידכאם; ואולם, האין דווקא מה שהוא יהודי בתוכנו מתקומם נגד האדישות הקרה והשכלתנות המטומטמת של הדוקטרינריותל רק מה שהיה­להתהוות אכן חי וקיים; רק מי שמשיג בהווה שלו ובמציאותו את העבר ואת העתיד באחדותם, רק מי שנוטל עצמו, כאמיתו וכשלמותו, במסעו אל ארצו היעודה ­ דומני שרק בו היהדות היא קניין חי . אותן אומות שעשו סייג לעצמן להיות למדינות, יש להן שכנים מבחוץ הרוחשים להן איבה; האומה היהודית ­ שכניה שלה בלבבה פנימה; וחבורת שכנים זו היא השלום והאחדות בקרבו של כל מי שהוא שלם ומודה בעצמותו . האם לא ראוי היה הדבר הזה להיות אות ליעוד, אשר על היהדות להגשימו כלפי האנושות, בתוך האנושות ? 93 לזר, לנדאואר, מיהזם ­ אנרכיסטים יהודים זוהי גזרת הגורל של זמננו . הרעיונות המתהווים בנפש היחיד הם חברתיים בטבעם, כלומר, התכנית נוצרת בעולם הפרט, אך ניתן להגשימה ­ או ליתר דיוק : קורמת היא עור וגידים ­ רק בהשתתף בה הרבים כבר מראשיתה . ואז באים אנשים, כתיאודור הרצקה ) Hertzka ( או סילויו גזל ) Gesell ( או פראנץ אופנהיימ...  To the book