בריגיטה לנדאואר-האוסברגר: אבי - גוסטב לנדאואר

לזר, לנדאואר, מיהזם ­ אנרכיסטים יהודים בבהירות יתרה זוכרת אני עונש אחר שקיבלתי מידי אבי, שלא היה כרוך בסטירות : לביתנו היה מגיע מוכר פטריות, שהיה מגמגם . אני חיקיתי בפני אבי את גמגומו של האיש, כיצד במשך חצי שעה הוא מצליח בקושי להוציא מפיו את המלה פי­פי­טר­טריות . במקום לצחוק מכשרון החיקוי שלי הושיבני אבי על ברכיו, הוציא את שעונו מכיס חזייתו והורה לי לגמגם "פטריות" במשך חצי שעה . אחרי עשר דקות של גמגום פרצתי בבכי . אבי הוריד אותי מברכיו, ליטף אותי על ראשי ולא אמר דבר . אבל השיעור שלמדתי ממנו שלא להגזים נותר חי בקרבי עד היום . כשאני אך קוראת או שומעת סיפורי גוזמאות ­ מיד אני נזכרת במלה "פטריות" . אני זוכרת גס רגעים עליזים מילדותי . גם בביתנו נהגו להעמיד בימים ההם עץ אשוח לקראת חג המולד, מקושט בצעצועים מבריקים; גם אנו שיחקנו בימי חג הפסחא בביצים צבועות . אבל בשכונה שלנו היינו ידועים כ"חסרי דת" . בתקופה הקצרה שבה ביקרתי בבית הספר, הייתי התלמידה היחידה שנשארה לבדה בזמן שהילדים האחרים למדו לימודי­דת וערכו את תפילותיהם . אחותי גודולה לא ביקרה מעולם בבית ספר : אבי שכר למעננו מורים פרטיים וגם ה...  To the book