ב' צ'ובינסקי: ברנרד לזר (ליום השנה החמישים למותו)

לזר, לנדאואר, מיהזם ­ אנרכיסטים יהודים עשוי מקשה אחת . הוא היה הרבה יותר מזרם אופנתי באמנות ובספרות; לסימבוליסטים רבים היה הזרם הזה קודם כל אתיקה, אמצעי ליצירת ספרות שיש בה שלמות . בטבעו של ברנרד לזר היתה השאיפה האתית אלמנט יסודי . בעניין זה היה הסימבוליזם שלו קרוב מאוד לאנרכיזם . ­ ­ ­ הזנחת ברנרד לזר באה לרוב שלא בתום לב ובמקרה הטוב הוא לא הוערך כהלכה . לא כך ראוהו בני דורו, דוגמת שרל פגי הניאו­קתולי הצרפתי, שבתוך­תוכו היה על פי דרכו הדתית אנרכיסט­אתי; או ליאון בלום שנפגש בנעוריו עם לזר, בזמן פרשת דרייפוס . שרל פגי מדבר על לזר כעל נביא יהודי, בגין רדיפת האמת והצדק שבו, תכונה שלעולם לא ישתווה בה לנביאי ישראל . ליאון בלום ראה בלזר יהודי גדול, בימים שיהודי צרפת היו רחוקים מאוד מלהתפאר ביהדותם . ­ ­ ­ ננסה לשרטט בקווים קצרים כמה מיצירותיו החשובות של לזר . נתעלם מן הסדר הכרונולוגי ונפתח בעבודתו המדעית­היסטורית "האנטישמיות, תולדותיה וסיבותיה" . עבודה זאת הגה לזר כתשובה לאחד מהגדולים בשונאי היהודים בתקופה המודרנית ­ הצרפתי אדוארד דרימון . ספרו של דרימון "לה פראנס ז'ואיב" ) La France "ive 0'...  To the book