ועידת קראקוב

טבנקין בה ולטאקטיקה שנקטה סיעתו . קודם כל ראוי להסב את תשומת הלב לכך, שנחום ניר נכלל בנשיאות הוועידה לצידם של בן­צבי, אשר ייצג את הקו הקשוח של הוועד המרכזי, ושל ברלינראוט ממוסקבה, אשר נטה לפשר ובהצבעה על גורל ה"פארבאנד" הזדהה עם עמדותיה של וארשה . 5 בדיווחו על מצב המפלגה בין ועידה לועידה, נדרש זרובבל גם לתנאי האיחוד עם ה"פארבאנד", כפי שנוסחו על­ידי הוועד המרכזי . הללו נתגבשו עוד לפני המפולת בפולטאווה, וככל הנראה באו כתשובה על הצעותיה של וארשה שהוגשו בזמנו על­ידי ראסקין וקרוב לוודאי נשקלו חזור ושקול במרוצת השנה שלאחר מכן . תוכנן של ההצעות היה : 1 . אוטונומיה פנימית­תעמולתית לפולין . 2 . קשר ישיר של המחוזות ובפולין [ עם הוועד המרכזי . 3 . לפולין שמורה הזכות לפרסום מאמרים בבטאון המרכזי של המפלגה, בהסכמת הוועד המרכזי . '' זרובבל הירבה לשבח את לודז על תרומתה לעבודת המפלגה בחודשי המשבר שלאחר חיסול המרכז בפולטאווה, והתעלמותו מווארשה לא היתה מקרית . בוויכוח שנפתח על הדין­וחשבון של הוועד המרכזי לא היתה התייחסות לפלוגתא עם פולין, וגם ברוכוב שסיכם את הוויכוח ) או השתתף בו על­ידי השמעת נאום מקיף (...  To the book