מועצת הקיבוץ ה-יב (הועידה ה-יב)

היתר : אל נחכה למרד­פתאום' אל נחכה למדינה בימים הקרובים, אל נחכה ללגאליות . בודאי יהיו פירושים, תהיינה תמורות; אין לזלזל בהם, אך לא בכל אלה מבטחנו ] . . . [ . אם יש לנו משהו של כוח, ראשית של כוח ] . . . [ הרי זה הודות לזה שלא השלכנו את יהכנו על אחרים . . . לא הדקלרציה של בלפור וגם לא כל "הספרים הלבנים", מאז ועד היום, ] . . . [ שלמרות היותם, עמדנו ויכולנו . השתמשנו אמנם בכל מה שניתן על­ידי המשטר בארץ, אלא שלא זה היה המשען העיקרי ] . . . [ לא בחסדי חוק, לא בגבולות לגאליים אלא בהמשך המפעל ובחיים חופשיים ליצירת כוח בכוח ] . . . [ מבטחנו באיש העולה על אף הכל, העולה בסכנת­חיים, ובעשרות אלפי אנשים כאן, שמכינים את עלייתו ומקבלים אותו ! בעליה על הקרקע ברצון ובניגוד לרצון השלטונות; בארגון וחינוך להגנה ובנכונות להגנה, בצבא מוכר וגם לא מוכר . כך חתרו ועלו עמים וארצות, כך קנו את חופשתם ואת קוממיותם ­ בחייהם ובדמם . וגם כאשר נפלו ­ קנו את חופשתם, כי ציוו לבאים אחריהם . בהמשך דבריו עסק טבנקין בשאלה : היכן היא החזית העיקרית ? אנחנו עומדים ערב מלחמה, ובתוך המלחמה . לנו ברור מהו הגורל הנשקף ליהודים באשר...  To the book