סעיף ב': מועצת החינוך הראשונה של גדוד העבודה, ו"חברת ילדים" בבית אלפא

ו אולם תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל, כך שנותר רק פתרון הקמת מוסד מרכזי . למעשה, נמצאו בישובי הגדוד קבוצות ילדים בגיל בית * הספר רק בכפר גלעדי ותל יוסף . בכפר גלעדי, הרחוק, היה קיים כבר מראשית שנות העשרים בית ספר, אך בתל יוסף היה מספר הילדים קטן מכדי פתרון מקומי . הבעיה החמירה כשנוספו אליהם אחים וקרובי משפחה של חברי המשק, פליטי המלחמה . באמצע שנות העשרים היה תל יוסף ממוקם עדיין סמוך לבית אלפא . כיוון שאף בבית אלפא ובחפצי­בה היה מספר הילדים קטן, שיתפו שלושת המשקים פעולה, ובסוף תרפ"ה הם הקימו כיתה משותפת בבית אלפא, בתנאים פרימיטיביים בצריף ללא שירותים . למרות שמספר התלמידים היה בסה'יכ כשני מנינים, היה מן ההגיון לנסות לממש כאן את החלטת מועצת הגדוד על הקמת קהיליית ילדים, בתוספת ילדים מן החוץ . בישיבה הנ"ל בביתו של רון פולני דובר על אפשרות זאת לאחר שאליהו רפפורט, מקים השותפות, ביקש מן הנאספים שתוגש לו עזרה . הוחלט שם כי מחפשים מורה לבית אלפא ואידלסון משתדל לעבוד שם חודש או חודשיים לשם סידור ענינים . מעתה התגלגלו הענינים במהירות לכיוון הקמת מוסד משותף לשלושת הקיבוצים . כבר ב­ 9 לדצמבר 1925 רוכ...  To the book