סיכום

. הגדרות השייכות היו ברורות . היה ידוע לדוגמה, מי עובד במפעל ומי לא, יותר מכפי שהיה ידוע מי מזדהה עם קבוצת­גיל נתונה . . שלא כמו בקבוצות­הגיל המצומצמות ) גרעינים ושנתוני בנים ( , או הרחבות ) צעירים לעומת ותיקים ( , הייתה לענפים יכולת לתגמל את הנאמנים ולהעניש את "חסרי הנאמנות" . . מעל לכל, בלט כוחו של המפעל : גודלו, תרומתו לפרנסת היישוב וגיבושן החברתי, על­אף המתחים בצמרת, הקנו לו את הבכורה והבליטו את המתחים בינו לבין הקיבוץ . 2 . באליטות בלטה בבירור עדיפותו של התחום הכלכלי . האליטה הכלכלית­ניהולית נהנתה מעמדת הבכורה המאפיינת אותה בתנועה הקיבוצית כולה, ובכרמלית זכתה בהערכה נוספת בזכות ההישגים שהביאה לקיבוץ . בתוכה, היו יריבויות כמו בין תומר לברק, אך לאחר שתומר עזב, ולאחר שגם חגי, יורשו של תומר בניהול המפעל, עזב את הקיבוץ, הייתה בכורתו של ברק בלתי מעורערת . הוא שמר עליה בדרכים אחדות : . הוא הפגין את כושר הניתוח העדיף שלו והפעיל את יכולתו לגמד את מתנגדיו בוועדה הכלכלית ובפורומים נוספים . . הוא ניצל את מעמדו בגופים חיצוניים כמו בנקים, משרדי ממשלה וכד' לגיוס תמיכה בכרמלית . . הוא שמר על יחסי...  To the book